הוא היה עובד מצטיין..

מהעובדים האלה שכל מנהל מיייחל לעצמו, צייתן, לא שואל שאלות, אבל אם זאת מבין ענין גדול..

חיים, ממנהלי הסופר השכונתי "ישא ברכה", ישב פעם בישיבת מנהלים עם חלק משותפיו ושאל את השאלה הבאה:

"תגידו, אני כל כך אוהב את חיליק שלנו, כולכם בטח מכירים את העובד שלנו, מדפים מסודרים למופת, תמיד בא אליי עם רעיונות גדולים, לא את כולם אני מצליח ליישם, אבל אני מאוד אוהב את הראש שלו, וחשבתי למנותו למנהל הסניף, מה אתם אומרים"?

שמחה, מבעלי הסופר, הרים את ידו ואמר: "אני חושב שצריך לשמור עליו נכון"…

"למה אתה מתכוון"? שאל חיים.

"אתם מסכימים כאן כל היושבים כאן, כי ישרות מלאה של בן אדם קשה למצוא היום, מישהו שאוהב אותך באמת ורוצה בשמחתך, אנחנו צריכים לשמור בכל מאודנו על קו הישרות הזה של חיליק, ואולי באמת לחשוב על קידום בהמשך… לא כרגע".

וככה השיחה התנהלה לה על ענייני כספים חשובים, והמינוי נדחה…

ואנו שואלים את עצמנו…

"כיצד קונים ישרות"?

זה דבר בר השגה? מה גורם לזה?

הבה נפתח יחד את פרשת השבוע וננסה לנתח מהותם של דברים:

"ויקחו את אשר צווה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה', ויאמר משה זה הדבר אשר צווה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'" (ט, ה-ו)

שבעת ימי המילואים, משה רבינו מחלק הוראות מדויקות לאהרן ובניו להקמת המשכן ולהקרבת הקרבנות לפני ה', ומה צריך לעשות, ואחרי כן הוא אומר להם "זה הדבר", לאיזה דבר התכוון הכתוב?

מבאר הילקוט שמעוני (רמז תקכא, הובאו הדברים גם כן באור החיים הקדוש זיע"א): "זה הדבר אמר להם משה לישראל, אותו יצר הרע תעבירו מלבבכם, ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום וכו', ותהיה עבודתכם מיוחדת לפניו, דכתיב (דברים י,טז) 'ומלתם את ערלת לבבכם, וגו', ואם עשיתם את זה וירא אליכם כבוד ה'".

אמר להם משה לישראל, היצר הרע דרכו להפריד הלבבות מיראת ה' ומאהבתו, הוא יושב בין שני מפתחי הלב, ומנסה להזיז את האדם מהיושר האמיתי שאדם רוצה בכל מאודו לעבוד את הקב"ה, אם תעבירו אותו מלבבכם באמת, תוזיזו את הערלה שנמצאת בתוככי הלב, ומונעת מדברים רוחניים להיכנס אל הלב ולשכון בו, אז תזכו לכבוד ה'.

קחו את זה רגע לימינו אנו, אדם רוצה לדוגמא לקנות איזה שהוא רהיט לבית, או מוצר חשמלי שהוא כרגע נצרך לו מאוד, הוא לא יכנס לכל חנות, ויביע את נכונותו לקנות, אלא הוא יבדוק טוב טוב, האם האדם הזה אמיתי, האם האדם הזה אדם ישר, שאפשר לסמוך עליו, משה רבינו נתן את מילתו לעם ישראל, זה הדבר, תביעו את הישרות הפנימית שלכם לקיום מצוות ה', הצעד הראשון להבעת נכונות לקרבת ה', זה התמודדות עם היצר הרע, תורידו אותו את ערלת הלב, אז תזכו לוירא אליכם כבוד ה'.

כמו שאמרנו חכמינו ז"ל את המשפט הידוע והמוכר: "סור מרע ועשה טוב".

סור מהרוע, מהדברים הלא טובים של החיים, ואז תזכה ל"ועשה טוב".

ואיך אפשר לחיות עם הדבר הזה, להסיר את השאלות ולתת כבוד לריבונו של עולם ביראת ה' אמיתית? בואו ונלמד משהו מבעל ה"אגרות משה" הגאון ר' משה פינשטיין ע"ה(אור דניאל עמוד קמב):

"יהודי אחד פגש באמריקה את ר' משה נוסע ברכבת התחתית, רכבת תחתית בארה"ב אינה המקום המכובד ביותר, נדחקים שם מיליוני אנשים מכל שכבות הציבור התחתונות, הרוצים אמצעי תחבורה זול: כושים, פורטוריקנים, ושאר גויים למשפחותם – בקיצור.. לא כולם תלמידי חכמים..

אותו יהודי רואה את גדול הדור ר' משה פיינשטיין, נוסע לבדו ברכבת התחתית. ברוב פליאתו ניגש ושאלו: "לאן כבוד הרב נוסע?" מתברר שר' משה נוסע לחתונה.

"חתונה של מי?"

עונה לו ר' משה: "אינני יודע…"

מישהו סיפר לר' משה שיש איזה חתן יתום שאין מי שישמח אותו, ור' משה החליט לנסוע ולשמחו..

כך נוסע גדול הדור כדי לשמח חתן אלמוני שכלל אינו מכיר! לא שולחים לו רכב מיוחד ואפילו אין מלווה שילווה אותו – נוסע לבדו ברכבת התחתית על מנת לשמח חתן.

גדול הדור היה יכול לומר: "למה אני נוסע"? "אין כאלה שיוכלו לעשות את זה במקומו"?

אבל הוא לא עשה את זה..

הוא הראה מזה ענווה אמיתית, מה זה אמנה של ישרות כלפי ריבונו של עולם, וכלפי עם ישראל.

זה הזכות של כבוד ה' אמיתי!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב לרפואת בני יקירי

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו

בתושח"י